אוניכיליזיס : כיצד לזהות ולטפל בתופעה

אוניכיליזיס היא תופעה נפוצה שבה החלק הלבן של הציפורן (הקצה החופשי) מתפשט לאורך כל הציפורן (החלק הורוד), והציפורן מתנתקת מהעור שמתחתיה, מה שיוצר חלל חופשי. מצב זה יכול להפריע למראה הציפורן ולגרום לתחושות לא נוחות. להלן הסבר על איך לזהות את התופעה, הסיבות האפשריות להתפתחותה, וכיצד ניתן לטפל בה.

תופעת האוניכיליזיס ניכרת באמצעות הסימנים הבאים:

• התפשטות החלק הלבן: החלק הלבן של הציפורן (הקצה החופשי) מאבד מצורתו הרגילה ומתחיל לגדול אל תוך החלק הורוד של הציפורן.
• התנתקות מהעור: הציפורן מתנתקת מהעור שמתחתיה, וכתוצאה מכך נוצר חלל ריק מתחת לציפורן.
• שינוי במראה הציפורן: הציפורן עשויה להיראות עבה או בעלת צורת גלים בלתי רגילה.

ישנן מספר סיבות שיכולות לגרום להתפתחות אוניכיליזיס:

• אלרגיה: תגובות אלרגיות לחומרים מסוימים, כולל לקים ומסירי לק.
• מכה: פגיעות פיזיות לציפורן עלולות לגרום להתנתקותה מהעור.
• שיוף יתר: שיוף מופרז של הציפורן עלול להזיק ולהוביל לבעיות.
• כוויה כימית ממנורת ייבוש: חשיפה לחומרים כימיים או למנורת ייבוש עלולה לגרום לנזק לציפורן.
• העמסת חומרים על הציפורן: שימוש מופרז בחומרים או שכבות רבות של לק.
• חוסר בברזל: חוסר במינרלים חשובים יכול להשפיע על בריאות הציפורן.
• שינויים הורמונליים: שינויים בגוף, כמו אלו המתרחשים במהלך הריון או גיל המעבר, יכולים להשפיע על הציפורניים.

כאשר מטפלים באוניכיליזיס, חשוב לבצע את הצעדים הבאים:

1. הסרת החומר מהציפורן: התחל בהסרת כל חומר הציפורן הנוכחי (לק, ג'ל, או כל חומר אחר) מהציפורן.
2. גזירת החלק המנותק: השתמשי בצבתית כדי לגזור את החלק הלבן המנותק של הציפורן. גזירה זו חיונית למניעת הצטברות של "מים קלועים" או לכלוך בחלל המנותק.
3. חיטוי האזור: לאחר הגזירה, חטאי את האזור הנגוע כדי למנוע זיהומים

לאחר הטיפול, המראה של הציפורן עשוי לא להיות אסתטי במיוחד. לכן, חשוב לידע את הלקוחה מראש על התהליך ועל התוצאה האפשרית:

• הסבירי על התהליך: ודאי שהלקוחה מבינה את הצורך בגזירת החלק המנותק וההשלכות האפשריות.
• תני הנחיות להמשך טיפול: ייתכן שהלקוחה תצטרך להימנע משימוש בחומרים מסוימים או להקפיד על טיפוח מיוחד לציפורן לצורך שיקום נכון.

באמצעות טיפול נכון והקפדה על היגיינה, ניתן לשפר את מצב הציפורן ולמנוע התפשטות נוספת של אוניכיליזיס.